מדוע ישראל מפגרת בתחום אנרגיה מתחדשת?

רבות ממדינות העולם משקיעות מאמצים אדירים בקידום תחום האנרגיה המתחדשת. קידום הנושא מביא לא רק ליתרונות בריאותיים עבור הציבור הרחב אלא גם לחיסכון כספי ניכר בטווח הארוך ביחד עם יתרונות סביבתיים.

בישראל, למרבה הצער, תחום האנרגיה המתחדשת נמצא הרחק מאחור. קשה להבין את הסיבה לכך אם בוחנים את הדברים באופן רציונלי.

השקעות בתחום זה יבואו להקטנת התלות ביבוא נפט ופחם, השקעות בתחום זה יביאו לתחרות בריאה יותר על פני מונופוליזציה, זיהום האוויר בקשה באזורים כמו מפרץ חיפה יקטן פלאים ותחלואה שתופחת גם תחסוך סכומי כסף עצומים ברפואה הציבורית ובהוצאות הממשלה.

בירוקרטיה ועוד בירוקרטיה

אז מדוע ישראל לא עושה מספיק לייצור טורבינות רוח? מדוע הממשלה לא מקדמת הקמת מערכת חשמל סולרית בתפוצה ארצית כפרויקט לאומי? מדוע מעדיפים להשאיר את תחנות הכוח הגדולות, המסורבלות והמזהות שגם חשובות לפגיעת טילים במקרה של עימות ביטחוני? למצב זה יש כמה סיבות.

הראשונה שבהן היא ברמה הבירוקרטית. יותר מדי משרדים, יותר מדי וועדות, יותר מדי רגולציה שמונעת גמישות ושינויים. נחוץ שינוי חשיבה ובמיוחד נבחרי ציבור שבאמת רוצים להביא לשינוי בכדי שהמנגנון יירתם לשינוי ממשי, בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל.

מונופול ושמו חברת חשמל

משק החשמל הישראלי כיום אמנם איננו ריכוזי כפי שהיה בעשרות השנים האחרונות, אולם הוא עדיין ריכוזי מדי.

חברת החשמל, שיצרה חשמל באמצעות תחנות כוח גדולות בהיקף של מאה אחוזים מהביקוש כבר איננה יצרנית יחידה, אבל היא עדיין הגורם המשמעותי במשק החשמל. יותר מ-70% מייצור החשמל במדינה נעשה על ידה וגם יתרת הייצור נעשית בעיקר על ידי כמה יצרנים גדולים ולא על ידי יצרנים קטנים ומבוזרים.

לחברת החשמל כוח חזק הן ברמת ההנהלה והן של וועד העובדים והם בהחלט נוקטים צעדים שתורמים לסחבת בכל הקשור לייצור חשמל סולארי, למשל, מתאים פוטו וולטאיים.

במדינות רבות קיימת פריסה רחבה מאוד של לוחות סולריים שמסייעים למשק האנרגיה הלאומי. במדינות מתקדמות נקבעו יעדים של ייצור חשמל באופן זה לרמה של עשרות אחוזים מסך הצריכה עד לכדי מאה אחוזים בעתיד הנראה לעין. כאשר חברת החשמל צפויה להפסיד ממהלך כזה גם בישראל, קשה להבין את הכוח שניתן לה לאשר או לא לאשר הקמת מתקנים ויכולת השפעה קטנה מדי של רשות החשמל.

חשוב לומר שגם חברות הגז, שהפכו בשנים האחרונות לשחקן מתחזק בשוק האנרגיה הישראלי, מפעילות לחצים על קובעי המדיניות. אז אומנם לגז טבעי יתרונות על פני שימוש בדלק, אבל זה עדיין לא אנרגיה מתחדשת ואין זה הפתרון הנכון ביותר.

דרושה השקעה בתשתיות

על מנת להביא למהפך של ממש בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל יש להשקיע כסף רב בשינוי תשתית החשמל הלאומית. עיקרון מרכזי של אנרגיה מתחדשת טמון בביזור יצרני החשמל. היצרנים יכולים להיות אנשים פרטיים, מפעלים ומוסדות, אפילו מבני ציבור.

תאים פוטו וולאיים ניתן להקים בשטחים פתוחים, על גבי גגות של בתים, על גבי מבני חקלאות כגון רפתות, על גגותיהם של מבני ציבור. גם תחנות רוח להפקת חשמל ניתן לשלב ברשת של אנרגיה מתחדשת, אך את כל היצרנים הללו יש לחבר לרשת הולכת חשמל חדשה.

השקעה בתשתיות אולי יקרה לטווח הקצר, אבל לטווח הארוך זהו צעד חסכוני, ירוק ובריאותי. כאשר פקידי האוצר נשענים יותר מדי על שיקולים של כלכלה קצרת טווח וכאשר גם גורמים פוליטיים לא חושבים על צעדי שינוי שישפיעו לטווח זמן של כמה קדנציות, השקעה בתשתיות ברמה הלאומית לא מתקדמת במהירות מספקת.